יתרונות וחסרונות בהקמת עמותות על ידי סיעות בבחירות מקומיות

מנהיגים מקומיים רבים שוקלים האם לרוץ או לא בבחירות לרשויות המקומיות. החיידק הציבורי, המוטיבציה להשפיע דרך הבחירה כחבר מועצת הרשות או אפילו כראש רשות גורמים לרבים להתחיל במלאכת ההתארגנות, גיוס הכספים ובניית המערכת אשר תקדם את היעד הנכסף. בשלב הזה נכנסות לתמונה תמיהות ותהיות, חוקיות ורגולטוריות, שמעיבות על המאמץ. דיני הבחירות בישראל הם דבר מסובך. הם כוללות הגבלות על אופן ההתארגנות, חסמים על היכולת לבצע תעמולה, הוראות מדוייקות לגבי המותר והאסור בגיוס תרומות - ואפילו סוגיות כמו אותיות הרשימה יכולות לייצר כאב ראש לא פשוט.

אחת השאלות הראשונות והחשובות ששגורות בפי מועמדים פוטנציאלים בבחירות לראשות היא "מאיפה להתחיל"? נקודת ההתחלה מהווה גם היא משוכה לא פשוטה, בעיקר מכיוון שהיא מובילה רבים לתהות האם הם צריכים להתחיל בייסודה של עמותה. אינטואיטיבית, התשובה הזו אטרקטיבית שכן עמותה מאפשרת להקים מסגרת ארגונית, לפתוח תיקי מס, להוציא קבלות, לנהל חשבון בבנק ולהקל על האדמיניסטרציה הכרוכה בניהול מערכת בחירות ממושכת ומורכבת. אבל האם חובה להקים עמותה לניהול קמפיין פוליטי בבחירות מקומיות; האם מומלץ להקים ארגון אזרחי לשם כך? על שאלות אלה אנסה להשיב ברשימה זו.

דבר ראשון, מועמדים בבחירות לרשות מקומית אינם נדרשים על פי חוק לייסד ארגון בצורה פורמאלית. דיני הבחירות בישראל מאפשרים להם להתארגן באופן וולנטרי ולהגיש למנהל הבחירות ברשות רשימת מועמדים ללא מסגרת משפטית-תאגידית מחייבת. לרשימת מועמדים כאמור, בין אם מדובר בסיעה יוצאת (סיעה שיש לה נציגים במועצה היוצאת) ובין אם מדובר בסיעה חדשה, יש את כל האפשרויות לנהל קמפיין בצורה שוויונית. כך היא רשאית לפתוח חשבון בנק, לקבל תרומות, להעסיק עובדים וכיוצא באלה פעולות שמאפשרות ביצוע פעילות כלכלית לצורך קידום האינטרסים של הסיעה.

אלא שסיעה בלתי מאוגדת, כלומר מסגרת משפטית שמתאפשר לה לבצע פעילות כספית ולוגיסטית לקראת בחירות ללא התאגדות פורמלית, הינה סיטואציה קשה לעיכול. בנוף המשפטית ובחווית ההתנהלות העסקית בישראל, קשה לבצע פעילות ממושכת מבלי שקיים סוג של הסדרה תאגידית. מסיבה זו סיעות חדשות נתקלות לעיתים קרובות בבעיות לא פשוטות בדרך להתנהלות כספית עצמאית. ראשית, בנקים בישראל נזהרים ולא ממהרים לפתוח חשבונות בנק לסיעות; שנית, מנהלי חשבונות, יועצי מס ורואי חשבון מתקשים לרוב להבין את המעמד המשפטי והמסויי של סיעה פוליטית לא מאוגדת; שלישית, המועמדים עצמם פעמים רבות לא יודעים את המותר והאסור בהתנהלות הכספית עובדה המקשה על תפקודם ומצריכה הוצאת עלויות לא קטנות בהבנת המצב המשפטי לאשורו. 

מסיבה זו יש באפשרות של הקמת עמותה משום פוטנציאל להקלה משמעותית על ההתנהלות הלוגיסטית והכספית של הסיעה. שכן התנהלות במסגרת תאגידית פורמלית מאפשרת להתגבר על מכשולים ופערי ידע שנובעים מהיחודיות של סיעה לא מאוגדת. בנקים יודעים כיצד לפתוח חשבונות בנק לעמותה, חשבונאים יודעים כיצד להתמודד עם ספרי חשבונות של ארגון מסוג זה, ואפילו חברי הסיעה עצמה מזהים את המבנה ההיררכי הברור שעומד בבסיס של חוק העמותות.

אלא שלטעמי כדי לחשוב פעמיים לפני שסיעה תקים עמותה כדי לנהל במסגרתה את ענייניה. ראשית, בחירות לרשויות מקומיות מתרחשות פעם בחמש שנים. הקמת עמותה באופן חד פעמי רק לצרכי בחירות אלה נראית לי מהלך מסרבל, יקר ולא חיוני. עמותות נדרשות לשלם אגרת רישום, לנהל מוסדות פורמליים, למסד מנגנוני קבלת החלטות, להגיש דיווים עיתיים לרשם העמותות ונהל מערכת שלמה שאינני משוכנע בנחיצותה. שנית, החברים צריכים לשקול היטב מה יעשו לאחר הבחירות. אם יבחרו להשאיר את העמותה פעילה, הרי שיצטרכו לקיים את כלל הוראות החוק והרגולציה, כדי לוודא התנהלות תקינה. כך ידרשו בקיום אסיפות כלליות, ישיבות וועדת ביקורת וועד מנהל. ניהול ספרי חשבונות והגשת מאזנים ודוחות על פעילות, וכיוצא באלה פעולות שידרשו השארת המערכת בתוקף לאורך זמן. אם יבחרו לפרק את העמותה, גם כאן יש הליך מסורבל של התנהלות ואישור טרם יצליחו במלאכת הפירוק.

אין זה אומר שהמאמץ לא כדאי. ניתן לחשוב על מצבים בהם הקמת עמותה יכול לשרת את המשימה ולתרום למאמץ הפוליטי שהיא נועדה לקדם. כך, אם הכוונה לנהל מאמץ פוליטי ממושך כגון הקמת תנועת תושבים לניהול וקידום מטרות משותפות, הרי שעמותה יכולה לשמש מסגרת ארוכת טווח שתאפשר לקדם את המאמץ הזה. היא מאפשרת לחברים בעמותה להשפיע ולהשאר פעילים גם בין מערכות בחירות. היא מאפשרת לנהל מערכות כספיות בצורה תקינה וחוקית וכיוצא באלה.

אלא שאם המטרה היא התארגנות והתכנסות לבחירות בלבד, הרי שהמאמץ האמור לא משתלם. הנטל אשר רובץ על מייסדים של עמותות הוא רב, בוודאי כאשר המטרה לשמה הוקמה העמותה היא מטרה זמנית בעלת מועד תפוגה. כאן, אם כל המטרה היא להתארגן לבחירות, ומיד לאחר הבחירות לא יהיה טעם להפעיל את העמותה - הרי שהמאמץ הוא אכן מיותר ולא נחוץ.

לכן, לסיכום, אציע כי אם הכוונה היא להתארגן אד הוק לצורך מערכת בחירות, אין צורך או נחיצות בהקמת עמותה כדי לנהל את הסיעה. אפשר להסתפק בכלים שמעניק החוק לרשימת מועמדים, ואשר מאפשרת את ההתנהלות ללא צורך במסגרת התאגדות פורמלית. חבל על הכסף והמאמץ. בהצלחה לכולם!