ככה לא מקדמים פילנתרופיה: על הכיוון השגוי של המדיניות המשפטית כלפי ארגונים חברתיים

"מדיניות אשר מזניחה את הבסיס השיתופי המסורתי של המגזר השלישי, ומעדיפה לקדם מודלים משפטיים אשר יבססו את עליונותו של הפילנתרופ ומרכזיותו של הרווח, מציבה סיכון לבסיס החברתי עליו בנויה החברה האזרחית".

המדיניות הציבורית ומעצבי דעת הקהל סביב המגזר השלישי מרבים לעסוק בפילנתרופיה. הנתינה בישראל במצב בעייתי, והנתונים היבשים מצביעים על ירידה עקבית ברמתה; אזרחי ישראל אינם ממהרים לתרום ורובן של התרומות הפרטיות המגיעות לארגונים חברתיים מגיע מחוץ לגבולות המדינה; בעלי הון מעדיפים לרוב לתרום באמצעות מנגנוני תיווך ממוסדים, קרנות פילנתרופיות אשר מהוות חיץ בין התורם לנתרם; סוכנויות הרגולציה הציבו את הפיקוח על הפילנתרופיה ומקורותיה כמטרה מרכזית בפעילותם ועוד שלל תופעות אשר ממחישות את הבעיה.

המדיניות הציבורית העוסקת בעיצוב הסביבה המשפטית לעידוד הפילנתרופיה נעה סביב הזירה התאגידית בשני מוקדים עיקריים. המוקד האחד נסב סביב עיצובו של הסדר תאגידי התומך בשליטתו של הפילנתרופ בארגון. הבסיס לכך בדין הישראלי הינו חוק החברות באמצעות ייסודה של חברה לתועלת הציבור. צורת התאגדות זו מאפשרת ליזם יחיד להקים חברה, למנות בעצמו את הדירקטוריון ולהכווין את פעילותו. באמצעות זאת, לדעתי, שאף המחוקק לאפשר לבעל הון, אשר חושש להעביר כספו למיזמים חברתיים, לייסד בעצמו את הארגון שיקדם את המטרה האידיאולוגית, וכך יוכל להבטיח כי כספיו מגיעים ליעדיהם.

המוקד השני נע סביב התבססותו של העסק החברתי בשיח המשפטי הישראלי. מוסד זה עדיין איננו מוגדר כדבעי, אולם הרעיון המרכזי סביבו הוא לאפשר ליזמיו לקדם בו זמנית גם מטרה חברתית וגם מטרה עסקית. אם בארגון חברתי קלאסי, כעמותה או חל"צ, מאמצים התאגידים מגבלה על חלוקת רווחים כבר בשלב ייסודו של התאגיד, בעסק חברתי הרווח מותר – גם אם מוגבל במידה מסוימת. חסידיו של העסק החברתי מאמינים, שעסק חברתי יעודד אנשי עסקים עם מוטיבציה חברתית להשקיע משאבים בקידומן של מטרות חברתיות – שכן האפשרות לשמירה על ערך השקעתם ופוטנציאל לרווח יהוו להם תמריץ.

אלא שאני מבקש להצביע על כך שהתהליכים האמורים במדיניות המשפטית, נעים בכיוון לא נכון. הם מחזקים את הנתינה של היחיד, אך מחלישים ואולי אפילו מקריבים את אחד מהערכים המרכזיים עליהם מבוסס ארגוני המגזר האזרחי והוא ערך השיתופיות. ערך זה היה מאז ומתמיד אחד מהרגליים המרכזיות של התארגנויות שנועדו למלא צרכים חברתיים ולקדם את האינטרסים האידאולוגיים של הקהילה. מיסודו של ההסדר האזרחי קולקטיביסטי-שיתופי, בישראל כבעולם, מאפשר לקהילה לנדב משאבים בצורה וולונטרית כדי למלא את חוסריה בהתאם להבנתה.

החברה לתועלת הציבור מתרחקת מערך זה. הכרעה בלעדית של הפילנתרופ הבודד לגבי יעדם של המשאבים והאופן בו הם ינוצלו מעמידה בסיכון את על הבסיס החברתי עליו נשען הארגון האזרחי. כיצד יכול אותו פילנתרופ להעריך נכוחה את צרכי החברה כאשר הוא פועל לבדו ובמנותק מהתארגנויות קהילתיות וחברתיות. לא לחינם שהבסיס הרעיוני של פילנתרופיה היה הבסיס השיתופי שכן בהעדרה של קבוצה, המשאבים עלולים להגיע למקומות לאו דווקא נחוצים. ואף למעלה מכך, המשאבים אשר מנותבים לכיוונים בהם חפץ הפילנתרופ הבודד, עלולים להיות חסרים כאשר באה אותה קבוצה לגייס משאבים למען המטרות לשמן התאגדה. השמיכה הקצרה, הופכת קצרה עוד יותר.

המודל של עסק חברתי, מהווה בעיה גדולה עוד יותר. בתמצית, הצבת המגבלה על חלוקת הרווחים נועדה ליצור חיץ ברור בין התארגנות למטרות עסקיות להתארגנות למטרות חברתיות. עיקר תכליתה לאותת לספקי המשאבים של ההתארגנויות החברתיות כי כספם וזמנם יופנו לקידום המטרות של ההתארגנות החברתית ולא יחולקו כדיבידנד. הסרתה של המגבלה, אפילו באופן חלקי, מעבירה מסר לפיו החיץ המסורתי שבין מגזר שלישי למגזר העסקי טושטש ועומעם. ההשלכות של מתן מעמד לעסק חברתי, כיצירה חברתית, עלולות להיות הרות גורל – במיוחד עם מודל זה יוכיח קיימות לאורך זמן. האפשרות ליצירת רווח מתמרצת את היזם לשים את הדגש על רווחיות – גם על חשבון החברתיות. האיזון בין השניים, במיוחד שעה שמדובר בעסק מצליח – עלולה להתערער לאורך זמן.

רשימה זו קצרה מלהכיל את הסיכונים הגלומים בהתפתחותה של מדיניות הנתינה לכיוונים המפורטים לעיל. אולם בבסיסה היא נועדה לאותת דבר אחד: מדיניות אשר מזניחה את הבסיס השיתופי המסורתי של המגזר השלישי, ומעדיפה לקדם מודלים משפטיים אשר יבססו את עליונותו של הפילנתרופ ומרכזיותו של הרווח, מציבה סיכון לבסיס החברתי עליו בנויה החברה האזרחית. נדמה כי בעידן בו המגזר האזרחי מקבל יותר ויותר משימות של הספקת שירותים בקבלנות משנה מטעם המדינה, קל לשכוח את היסודות עליהם הוא בנוי ולהקים עליהם מודלים לא מתאימים. אולם מדיניות אשר שוכחת יסודותיה, עלולה יום אחד לקרוס לתוך עצמה.