שינויים בחובת הגשת דוח כספי לעמותות קטנות / עו"ד נוי ברינט

ימי הקורונה מאלצים עמותות רבות לצמצם עלויות ולהדק חגורה כדי לשרוד את התקופה. 

אחת ההוצאות הנדרשות היא על עריכתו וביקורתו של הדו"ח הכספי השנתי של העמותה, דו"ח אותו היא נדרשת להגיש פעם אחת בשנה לרשם העמותות. 

עד לאחרונה, הנטל הבירוקרטי היה מחולק ל-3 מדרגות - כל אחד טומנת בחובה דרישות שונות ועלויות משתנות בהתאם לגובה המחזור הכספי השנתי של העמותה:

1. עד 750,000 ש"ח
   נדרשת לנהל רישום חשבונאי מקל של הכנסות והוצאות בהתאם לפירוט הקובע בס' ב' לתוספת השנייה בחוק העמותות;
2. מעל 750,000 ש"ח 
   עמותה נדרשת לעמוד בתקן חשבונאי של שיטת החשבונאות הכפולה בצורת הדיווח הכספי שלה. שיטת דיווח שמצריכה להבנתי ליווי של רואה חשבון בהכנת הדוחות הכספיים;
3. מעל 1,172,933 ש"ח
   עמותה חייבת במינוי רואה חשבון אשר תפקידו לבקר את הדוחות הכספיים של העמותה (רואה חשבון זה בא בנוסף לוועדת הביקורת או הגוף המבקר החיצוני - ומשמש מנגנון ביקורת נוסף).

ביוני 2018 ונוכח התמורות הטכנולוגיות שמאפיינות את רשות התאגידים בכלל ואת רשם העמותות בפרט, תוקנו תקנות הדיווח של העמותות. הבשורה ביחס לדיווח הכספי השנתי היתה בהוספת מדרגה נוספת למדרגות המצוינות לעיל, והיא מתייחסת לעמותות שמחזורת הכספי השנתי הינו עד 500,000 ש"ח. 

עמותות אשר מחזורם כאמור איננו עובר את הסכום של חצי מיליון ש"ח, אינן נדרשות עוד להגיש דו"ח כספי שנתי כמסמך נפרד - אלא יכולות להגיש דיווח כספי במסגרת הדו"ח המילולי המקוון שהן חייבות בהגשתו. דו"ח זה כולל טופס כספי מפורט הכולל את ההכנסות, ההוצאות ויתרת המזומנים בבנק בסוף התקופה, והדיווח במסגרתו מאפשר לעמותה לצאת ידי חובתה בכל הנוגע לדיווחים הכספיים השנתיים שלה. 

חשוב להדגיש כי שינוי זה נכנס למעשה לתוקף רק במהלך מרץ 2020, בהתייחס לדיווחים הכספיים השנתיים לשנת 2019. לכן עמותה שטרם הגישה דו"ח כספי לשנת 2019 ומחזורה הכספי פחות מ-500,000 ש"ח - יכולה להסתפק בדיווח הכספי בדו"ח המילולי, ולחסוך את ההוצאות הכרוכות בדיווח כספי נפרד ומבוקר.

לסיכום - מדרגות הדיווח הכספי נכון להיום הינן כדלקמן:

1. עד 500,000 ש"ח
   עמותה תדווח את דיווחיה הכספיים במסגרת פרק מיוחד בדו"ח המילולי המקוון, ואיננה נדרשת לדווח דו"ח כספי נפרד.
2. בין 500,000 ש"ח עד 750,000 ש"ח 
   עמותה נדרשת להגיש דו"ח כספי שנתי נפרד, אולם הפירוט החשבונאי בו הוא מקל וכולל פרטי הכנסות והוצאות בהתאם לפירוט הקובע בס' ב' לתוספת השנייה בחוק העמותות;
3. מעל 750,000 ש"ח 
   עמותה נדרשת לעמוד בתקן חשבונאי של שיטת החשבונאות הכפולה בצורת הדיווח הכספי שלה. שיטת דיווח שמצריכה להבנתי ליווי של רואה חשבון בהכנת הדוחות הכספיים;
4. מעל 1,172,933 ש"ח 
   עמותה חייבת במינוי רואה חשבון אשר תפקידו לבקר את הדוחות הכספיים של העמותה (רואה חשבון זה בא בנוסף לוועדת הביקורת או הגוף המבקר החיצוני - ומשמש מנגנון ביקורת נוסף).

 

חובת וועדת הביקורת להמליץ לאסיפה לאשר דו"ח מילולי לצד הדו"ח הכספי

עמותות נערכות בימים אלה לאישור הדוחות השנתיים באסיפה הכללית. 

תקופה זו מעוררת כל מיני תהיות ובירורים לגבי המצב המשפטי באשר לתהליך הכנת ואישור הדוחות. 

בקצרה, החוק קובע שהוועד המנהל יהיה הגוף אשר מכין את הדוחות השנתיים, לאחר מכן וועדת ביקורת או הגוף המבקר החיצוני צריך לבדוק את הדוחות ולהמליץ לאשרם; ולבסוף האסיפה הכללית היא הגוף שנדרש לאשר. 

ישנן עמותות בהן השתרש נוהג לפיו המלצת וועדת הביקורת נדרשת אך ורק לדוחות הכספיים. נוהג זה איננו נכון, וחוטא למטרות החוק - שכן על פי חוק העמותות וועדת הביקורת נדרשת לאשר הן את הדוחות השנתיים והן את הדו"ח המילולי.

האסמכתא החוקית לאמור נובעת מס' 37א לחוק העמותות הקובע שהדו"ח המילולי יוכן על ידי הוועד המנהל ויוגש יחד עם הדו"ח הכספי. סעיף זה מחיל, בין היתר את הוראות ס' 36(א) אשר מסדיר את נושא אישור הדו"ח הכספי - גם על הדו"ח המילולי. לפי סעיף זה, ובשינויים המחויבים, כפי שהוועד נדרש להגיש את הדו"ח הכספי לוועדת הביקורת - כך גם הוא צריך להגיש את הדו"ח המילולי. ועדת הביקורת צריכה להמליץ לאסיפה הכללית לאשר את שני הדוחות האלה ורק לאחר מכן האסיפה יכולה לדון ולאשר בכך.

לכן לסיכום - הוועד אמור להכין את הדוח הכספי לצד הדו"ח המילולי, וועדת הביקורת צריכה לדון ולהמליץ לאסיפה על אישור שני הדוחות האלה יחדיו, ורק בכפוף למתן המלצה לאשר - יכולה האסיפה לדון ולאשר את הדוח המילולי והדו"ח הכספי.

אם יש שאלות, אפשר לכתוב פה בתגובות ואשמח להשיב.