עמותות רבות זוכות לסיוע ממתנדבים אשר מאמינים במטרותיהן ומסייעים לקדם אותם באמצעות השקעת זמן ומאמץ.
יחד עם זאת, כאשר עמותה מבקשת לעשות שימוש במתנדבים כדי לקדם את מטרותיה, עליה לשים מספר דגשים:
- חשוב להחתים מתנדב, טרם התנדבות, על טופס הסכמה לביצוע ההתנדבות. טופס זה חשוב ניהולית, אבל גם לצרכי ביקורת (מס/ביקורת עומק/ביקורת חשב כללי). מטרתו בין היתר להוכיח שבין העמותה למתנדב יחסי התנדבות – ולא יחסי עובד-מעסיק.
- פעילות המתנדבים צריכה להיות תחת כיסוי ביטוחי. במצבים מסויימים המתנדב מבוטח על ידי הביטוח הלאומי – אבל לא בכל המצבים. לכן טרם ההתנדבות חובה לבדוק אם פעילות המתנדב מבוטחת על ידי הביטוח לאומי. אם אין זה המקרה, יתכן והעמותה תדרש לרכוש פוליסת ביטוח ייעודית שתכסה את פעילות ההתנדבות.
- ניתן להחזיר הוצאות למתנדבים – אבל לא בכל סכום, ולא עבור כל פעולה. תשלום קבוע או תשלום גבוה מדי, עלולים להתפס כשכר עבודה – ובהתאם עלולות לחשוף את העמותה לטענות על יחסי עובד-מעסיק בינה ובין המתנדב.
- תקנות מס הכנסה קובעות תקרת הוצאה בכל הנוגע להוצאות מתנדבים. חשוב להגביל את ההוצאה לתקרה הקבועה – שאחרת אינן מותרות בניכוי.
- במצבים מסוימים ניתן לרשום את שווי פעילות המתנדבים כהכנסה בשווה כסף בדוחות הכספיים של העמותה ובכך להגדיל את מחזורה;
- חבר ועד מנהל, המבצע פעילות התנדבותית לקידום מטרות העמותה, יכול לקבל גמול או החזר הוצאות רק בכפוף לתקנות הגמול;
אסור לקחת את ההתנדבות כדבר מובן מאליו. נדרשת התייחסות מערכתית ותשומת לב לפרטים- צריך לשאוף ולהשתדל להימנע משגיאות וחשיפות משפטיות שונות. אם יש שאלות ספציפיות, אשמח אם תרשמו אותם כתגובה לפוסט ואנסה לתת להן תשובות פרטניות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה