המגזר האזרחי הנו מרחב מורכב ורבגוני. הוא מורכב באלפי ארגונים, המאמצים אין ספור מטרות ומשימות שונות ונבדלות; לעתים הוא פועל תוך שיתוף פעולה עם הממשלה, פעמים אחרות הוא מהווה לה ניגוד גמור ופועל לשנות את מדיניותה; ארגוניו בחלקם ממלאים את הביקוש הציבורי למוצרים ציבוריים, בעיקר מסוג של שירותים חברתיים. בחלקם האחר הם ארגוני סנגור שמטרתם לקדם שינויים חברתיים; הוא מוסבר בצורה שונה על ידי ענפי מחקר שונים, תיאוריות מגוונות ופרספקטיבות שונות - ולעתים אף מתנגשות. והוא זוכה לשלל שמות, הגדרות, המשגות וכינויים - המשתנים בין ענף לענף, מדינה למדינה, ותקופות זמן שונות.
בעשורים האחרונים, עובר המגזר האזרחי, בעולם כבישראל, הליכי מיסוד מואצים הכוללים חיזוק המסגרת המשפטית, ביסוס מעמד הרגולטור, פיתוח שיטות עבודה ותכניות לימוד אקדמאיות - וגם פיתוח שפה מקצועית ייחודית למגזר זה. הרעיון שהליך מיסוד כולל גם אימוץ שפה מקצועית איננו חריג. כמעט כל תחום אשר עובר הליך פרופסיונלי מאמץ יחד עימו שפה מקצועית המבדילה אותו מתחומי מקצוע אחרים. יחד עם זאת, אותו מינוח מקצועי חייב להתאפיין באחידות, בבהירות וזמינות. מסיבה זו בחרתי להקדיש חלק מהפוסטים בבלוג שלי, שהינו בלוג מקצועי בתחום דיני העמותות וארגוני המגזר האזרחי, למינוח המקצועי של תחום.
המינוח הראשון בו אעסוק הנו המונח האנגלי "Stakeholders" שהינו מונח מרכזי לחוקרים ולעוסקים במגזר האזרחי. מונח זה זכה לשלל תרגומים בעברית וביניהם "מחזיקי עניין", "בעלי עניין", "צדדים קשורים", "קהלים" וכיוצא באלה. עקב מרכזיותו של מונח זה לעבודת הדוקטורט אותה אני כותב, פניתי לאקדמיה הישראלית ללשון, וביקשתי לדעת כיצד בדעת האקדמיה לתרגם נכונה מונח זה. בתשובה לשאלתי נענתי על ידי המזכירות האקדמית בזו הלשון:
"אמנם "בעל עניין" הוא המונח שטבעה האקדמיה בעבר, אך בשנת תשע"א הוחלט להחליפו במונח "בעל זיקה"".
לטעמי משמעות המונח "בעל זיקה" בהקשר של ארגונים אזרחיים, הוא מכלול הצדדים הקשורים לארגון, בין אם הם ספקי תשומות (בין בתשלום ובין בהתנדבות), ובין אם הם הנהנים משירותי הארגון. ארגון אזרחי במהותו נוסד כדי לאזן באופן שונה את האינטרסים של בעלי הזיקה מזה הנהוג בפירמה העסקית. בהעדר היררכיה באינטרסים כדוגמת האינטרס של בעל המניות בחברה, שהוא האינטרס הבכיר, מנגנוני הניהול בארגון האזרחי הופכים את הליך איזון האינטרסים והתיווך בין בעלי הזיקה, לאיזון אופקי - נטול היררכיה ברורה.
אי לכך, אמרי מעתה כי תרגום המילה "Stakeholder" - "בעל זיקה".
בעשורים האחרונים, עובר המגזר האזרחי, בעולם כבישראל, הליכי מיסוד מואצים הכוללים חיזוק המסגרת המשפטית, ביסוס מעמד הרגולטור, פיתוח שיטות עבודה ותכניות לימוד אקדמאיות - וגם פיתוח שפה מקצועית ייחודית למגזר זה. הרעיון שהליך מיסוד כולל גם אימוץ שפה מקצועית איננו חריג. כמעט כל תחום אשר עובר הליך פרופסיונלי מאמץ יחד עימו שפה מקצועית המבדילה אותו מתחומי מקצוע אחרים. יחד עם זאת, אותו מינוח מקצועי חייב להתאפיין באחידות, בבהירות וזמינות. מסיבה זו בחרתי להקדיש חלק מהפוסטים בבלוג שלי, שהינו בלוג מקצועי בתחום דיני העמותות וארגוני המגזר האזרחי, למינוח המקצועי של תחום.
המינוח הראשון בו אעסוק הנו המונח האנגלי "Stakeholders" שהינו מונח מרכזי לחוקרים ולעוסקים במגזר האזרחי. מונח זה זכה לשלל תרגומים בעברית וביניהם "מחזיקי עניין", "בעלי עניין", "צדדים קשורים", "קהלים" וכיוצא באלה. עקב מרכזיותו של מונח זה לעבודת הדוקטורט אותה אני כותב, פניתי לאקדמיה הישראלית ללשון, וביקשתי לדעת כיצד בדעת האקדמיה לתרגם נכונה מונח זה. בתשובה לשאלתי נענתי על ידי המזכירות האקדמית בזו הלשון:
"אמנם "בעל עניין" הוא המונח שטבעה האקדמיה בעבר, אך בשנת תשע"א הוחלט להחליפו במונח "בעל זיקה"".
לטעמי משמעות המונח "בעל זיקה" בהקשר של ארגונים אזרחיים, הוא מכלול הצדדים הקשורים לארגון, בין אם הם ספקי תשומות (בין בתשלום ובין בהתנדבות), ובין אם הם הנהנים משירותי הארגון. ארגון אזרחי במהותו נוסד כדי לאזן באופן שונה את האינטרסים של בעלי הזיקה מזה הנהוג בפירמה העסקית. בהעדר היררכיה באינטרסים כדוגמת האינטרס של בעל המניות בחברה, שהוא האינטרס הבכיר, מנגנוני הניהול בארגון האזרחי הופכים את הליך איזון האינטרסים והתיווך בין בעלי הזיקה, לאיזון אופקי - נטול היררכיה ברורה.
אי לכך, אמרי מעתה כי תרגום המילה "Stakeholder" - "בעל זיקה".
נוי היקר, רעיון נהדר. מחכה בקוצר רוח לתרגום המינוח הבא.
השבמחקנוי היקר, רעיון נהדר. מחכה בקוצר רוח לתרגום המינוח הבא.
השבמחק